אג"ח (איגרת חוב) היא הלוואה: אנחנו כמשקיעים מלווים כסף לגוף כלשהו - מדינה או חברה - והוא מתחייב להחזיר לנו את הסכום עם ריבית קבועה לאורך זמן. אג"ח זה בעצם חוזה הקובע מתי וכמה נקבל תשלומי ריבית (שנקראים קופונים), ומתי תחזור אלינו הקרן - הכסף שהשקענו.
כל עוד הגוף שהנפיק את האג"ח לא קרס, אנחנו אמורים לקבל את הריבית שהובטחה לנו ואת הקרן בחזרה.
גובה הריבית (התשואה שנקבל) תלוי בריבית במשק, באמינות הלווה (גוף שנחשב פחות "יציב" יצטרך להציע ריבית גבוהה יותר על מנת לגייס כסף), במשך הזמן שנותר עד לפדיון ועוד. אג”ח נחשבת השקעה “בטוחה”
כל עוד הלווה לא פושט את הרגל וכל עוד המשקיע מחזיק את האג”ח עד פדיון!
כשמשקיעים באג"חים דרך השקעה אקטיבית או מדד אג"ח "רגיל" - הרבה פעמים אין החזקה עד לפדיון. הקרן יכולה לקנות ולמכור אג"חים לאורך הדרך, לפי שיקולים של מנהל ההשקעות או לפי כללי המדד שנקבעו מראש.
כלומר אין לי כאן מרכיב חשוב בהשקעה באג"ח שהוא: "לא אכפת לי מה קורה בדרך, אני אחזיק עד לפדיון ואקבל את מה שמובטח לי"
המשמעות: חוסר ודאות. קשה לדעת מראש מה תהיה התשואה שנקבל וגם מתי נקבל אותה. גם רמת התנודתיות עלולה להיות גבוהה יותר, במיוחד כשיש שינויים בריבית.
כשהריבית עולה, האג"ח החדשות הופכות לאטרקטיביות יותר משום שהן מציעות ריבית גבוהה יותר. כתוצאה מכך, משקיעים מוכרים את האג"ח הישנות ורוכשים את החדשות - מה שמוביל לירידת ערך באג"ח הישנות. מי שעדיין מחזיק בהן עשוי לראות הפסד על הנייר.
ומה קורה כשהריבית יורדת? אז האג"ח שכבר ברשותנו, שנושאות ריבית גבוהה יותר יחסית, הופכות למבוקשות יותר. הביקוש הזה מעלה את מחירן - ויכול לייצר לנו גם רווחי הון.
מדדים מהסוג הזה מכילים אג"חים שכולם צפויים להיפדות באותה שנה. במהלך שנת הפדיון כל אג”ח שנפדה מוחלף במק”מ עד לפדיון מלא של כל האג"חים.
התוצאה: הרבה יותר ודאות למשקיע. גם אנחנו מקבלים פיזור רחב יותר מאג"ח בודד (כך שאם אחד הלווים לא יעמוד בהתחייבות שלו זה פגיעה קטנה יותר לתיק ההשקעות שלנו) וגם אנחנו מחזיקים את האג"חים עד פדיון ונקבל בדיוק מה שהובטח לנו!
יש שני סוגי מדד אג"ח לפדיון עיקריים:
סל של אג"חים עם פדיון באותה שנה (לדוגמה כולם נפדים ב- 2029). במהלך שנת הפדיון, כל אג"ח שמסתיים מוחלף במק"מ (מלווה קצר מועד של בנק ישראל) עד שכל האגחים נפדים - ואז הקרן שמחקה אותו נסגרת והכסף חוזר למשקיעים. דומה מאוד להשקעה באג"ח בודד, רק עם הרבה יותר פיזור.
גם כאן האג"חים מוחזקים עד לפדיון, אבל כשהתקופה מסתיימת - המדד "מתגלגל" אוטומטית לתקופת פדיון חדשה לפי חוקיות מוגדרת מראש (לדוגמה כל 3, 4 או 6 שנים). כלומר, ממשיכים להשקיע בלי לפרק את הקרן, וזה מאפשר השקעה רציפה ודחיית מס ממושכת.
פיזור: במקום להיות תלויים בגוף אחד (שעלול לא לעמוד בהתחייבויות), יש עשרות אג"חים במדד.
פשטות: לא צריך לדעת לבחור אג"חים בעצמנו, קונים קרן מחקה בקלות
שקיפות: אפשר לדעת כל יום מה יש במדד ומה התשואה הצפויה לפדיון.
דחיית מס: הקופונים מושקעים מחדש, ותשלום המס נדחה לרגע שבו מוכרים את הקרן.
תכנון מראש: השקעה לטווח קצוב, עם מועד ידוע שבו הכסף צפוי לחזור.
אם אתם חושבים שריבית בנק ישראל הולכת לרדת, ובגלל שעכשיו אתם יודעים שמתי שהריבית יורדת ערך האג"חים הקיימים עולה. יכול להיות שתרוויחו לא רק מהריבית שהאג"ח נותן אלא גם מעליית ערך (כי האג"חים שלכם, שאתם כבר מחזיקים עם הריבית "הישנה" והגבוהה נהיים יותר אטרקטיבים).
בישראל ניתן למצוא מדדים של הבורסה לניירות ערך, לדוגמה "מדד תל בונד בולט 2029 שקלי" ומדדים של חברת אינדקס כמו "אינדקס Bullet ישראל 2031" ו- "אינדקס לפדיון 2028 (מתגלגל כל 6 שנים)"
איך אנחנו יכולים ליישם את זה בפועל?
נניח שאתם מתכננים אירוע גדול בשנת 2032 - חתונה, רכישת דירה או הוצאה צפויה אחרת. תוכלו להשקיע כבר עכשיו במדד אג"ח "בולט 2031" כך שהסכום ישתחרר בדיוק כשצריך, בפיזור רחב ועם רמת ודאות גבוהה.
ולמי שמחפש מרכיב סולידי בתיק ההשקעות, עם עדיפות להחזקת אג"ח עד פדיון ודחיית מס רווחי הון - מדד אג"ח לפדיון מתגלגל יכול להיות פתרון יעיל.
כמובן שאין באמור המלצה אלא רק שיתוף ידע!
בהצלחה!