קצת אסקפיזם - חיות ושוק המניות

סיפור 1: הכלב
בשנות ה-70, יועץ השקעות בריטי בשם בוב בקמן סיפר סיפור לא שגרתי: הכלב שלו הוא משקיע מניות מוצלח.

הכלב, וויליאם מארת'ין (שפירוש שמו "בנו של הדוב" – רמז לשווקים יורדים), היה כלב רועים אנגלי גדול, ובעל "חוש שישי" למניות.

בקמן טען שהוא מקריא לכלב שמות של חברות, ואם הכלב נובח, זז או תופס דף – זה סימן לקנות או למכור.

באירוע אחד, וויליאם חטף את הגרף של מניית Hammerson וקרע אותו לגזרים. בקמן פירש את זה כסימן למכור.

הוא ביצע שורט על המניה – והרוויח

אבל הסיפור לא נגמר כאן. בהמשך התברר שוויליאם בכלל לא היה הכלב של בקמן, אלא של העוזר שלו וכשנשאלו מה יעשו עם הרווחים, השניים טענו שהם שייכים לוויליאם, ולכן לא ניתן לגבות עליהם מס.

כתב במגזין Taxation חקר את הנושא, והעיר בציניות:
"נכון, הכלב אינו ישות משפטית ולכן לא חייב במס – אבל גם לא יכול להחזיק בכסף. ולכן הכסף (באיזור ה-100 א' אירו) שייך לכתר הבריטי."

סיפור 2: הקוף
בשיא תקופת הבועה של הדוט-קום, בשנת 1999, כשהשוק האמריקאי השתולל ומניות אינטרנט עפו לשמיים, מישהו החליט לעשות ניסוי ביזארי: לתת לקוף לבחור מניות.

שמו היה רייבן ת’ורוגוד השלישי – קוף צ’ימפנזה שפרש מעולם הבידור (הופיע בפרסומות ובתכניות טלוויזיה), והתחיל "קריירה שנייה" כמשקיע.

איך זה עבד?
פשוט מאוד: תלו על הקיר לוח עם 133 מניות אינטרנט, נתנו לרייבן 10 חצים – והוא זרק.
וככה נולד לו מדד חדש: MonkeyDex – מדד קוף.

התוצאה? הקוף הביס כמעט את כל וול סטריט.

התיק שבחר רייבן הניב תשואה של 213% בשנה, עוקף בהרבה את המדדים הגדולים באותה תקופה.

הוא עקף יותר מ־6,000 מנהלי השקעות מקצועיים ודורג במקום ה-22 ברשימת המנהלים המצליחים ביותר בארה"ב לשנה זו.

התקשורת חגגה:
“Raven the Champ!” (משחק מילים עם "אלוף" ו"שימפנזה") נכתב אז באחד העיתונים.

ההישג המרשים שלו הוביל אותו להיכנס לספר השיאים של גינס כ- "קוף המצליח ביותר בוול סטריט".

אבל כמו כל סיפור טוב – גם זה נגמר בהתרסקות
בשנת 2000, כשהבועה התפוצצה, גם תיק ההשקעות של רייבן התרסק ביותר מ־30%.

מקווה שנהניתם קצת מהאסקפיזם!